עמותת "השחר העולה"

אני כותב לכם מהלב, מתוך מקום של הכרת תודה עמוקה, על כל מה שעשיתם עבורי בתקופה הקשה בחיי. לאחר הרצח הנורא של אחותי לבנת הי"ד במסיבת הנובה ב-7.10, הרגשתי שאיבדתי את הדרך. הכאב היה ועודנו עצום, אך בזכותכם ובזכות הקבוצה למדתי ועדיין לומד איך להתמודד עם הכאב הזה. הייתי סגור בתוך עצמי, בלי יכולת למצוא נחמה, וכל כך לבד בתוך האובדן.

ואז, במקרה, ראיתי מודעה באחת מקבוצות האחים השכולים על קורס גלישה שנועד לעזור לרפא את הנפש. אני מודה שבהתחלה לא ייחסתי לכך יותר מדי חשיבות. אבל אחרי ששיתפתי את חברי הטוב במודעה, הוא עודד אותי לנסות. הוא אמר לי: "תנסה שיעור אחד, מקסימום תעזוב." אז ניסיתי. לא תיארתי לעצמי שהשיעור הזה יהפוך לנקודת אור בחיי.

היום, כל שבוע אני מחכה בציפייה ליום המפגש. המפגשים האלה מעניקים לי יותר משאי פעם חשבתי שאפשר. הגלישה, השקט של הים, התמיכה והחיבור עם האנשים שחוו את אותו הכאב לצערי, ובאמת מבינים את העניין – כל אלה עוזרים לי להתמודד ולהתחזק מחדש. אתם לא רק לימדתם אותי לגלוש על הגלים 🏄‍♀ אלא עזרתם לי לגלוש בין הגלים הסוערים של חיי.

הקורס הזה הפך עבורי למקום של ריפוי. כל מפגש נותן לי משהו שקשה לי אפילו לתאר במילים. הרוגע של הים, החברות עם המשתתפים, הידיעה שיש אנשים שעוברים את אותו הכאב ומבינים באמת את מה שאני חווה – כל אלה מחזקים אותי בכל פעם מחדש.

אני רוצה לומר תודה מעומק הלב לחגית, למעיין, לקרן ולכל החברים המשתתפים. אתם המלאכים שלי בתקופה החשוכה הזו. בזכותכם אני מצליח למצוא נחמה, כוח ותקווה להמשך.

תודה, שוב ושוב תודה, על כל מה שאתם עושים.

בכבוד רב, ובהכרת תודה מעומק הלב,